איראן: בין תרבות מפוארת לחיים תחת פחד ואיומים
איראן היא מדינה גדולה, בעלת היסטוריה מפוארת ותרבות עשירה. פרס העתיקה הייתה אחת האימפריות הגדולות והמשפיעות בעולם. לפני יותר מ־2,500 שנה שלט בה כורש, שנודע ביחסו המכבד לעמים, לדתות ולמנהגים שונים. עד היום הוא נחשב בעיני רבים לסמל של מנהיגות, חירות וכבוד לאדם. רוצים לקרוא עוד ? שני פרדיאן — מספרת סיפורים (ומרצה) תרתק אתכם. כנסו....
איראן היא אחת המדינות המסקרנות ביותר בעולם — אך גם אחת הסגורות והמסתוריות שבהן.
רבים רוצים לדעת מה באמת מתרחש מאחורי המסך שלה, אך המידע היוצא ממנה מוגבל, חלקי ולעיתים אף מטעה.
כמי שנולדה בטהרן, גדלה בה וסיימה בה את לימודי התיכון, אני מכירה את איראן לא רק מן הכותרות, אלא מבפנים — מן הבית, מן הרחובות, מן התרבות ומחיי היומיום שחוויתי.
להפתעתם של רבים, לאיראן יש שני פנים שונים מאוד.
איראן היא מדינה גדולה, בעלת היסטוריה מפוארת ותרבות עשירה. פרס העתיקה הייתה אחת האימפריות הגדולות והמשפיעות בעולם. לפני יותר מ־2,500 שנה שלט בה כורש, שנודע ביחסו המכבד לעמים, לדתות ולמנהגים שונים. עד היום הוא נחשב בעיני רבים לסמל של מנהיגות, חירות וכבוד לאדם.
התרבות הפרסית עשירה בשפה המתנגנת באוזן, בשירה ובפתגמים רבים, במוזיקה עתיקה ומגוונת, באמנות צבעונית ובשטיחים מרהיבים.
גם המטבח הפרסי הוא עולם שלם של ריחות, צבעים וטעמים מגוונים. לצד תבשילי האורז החגיגיים, יש בו תבשילי בשר עשירים עם עשבי תיבול, ירקות, פירות יבשים ותבלינים כמו זעפרן. בין המאכלים המפורסמים: גורמה סבזי, גונדי וכמובן תהדיג — השכבה הזהובה והפריכה שבתחתית הסיר.
כך אני זוכרת את איראן של ילדותי: טהרן תוססת, שברחובותיה צעדו בטבעיות נשים בלבוש מודרני וצבעוני וגם נשים בצ׳אדור.
אבל לאחר המהפכה האסלאמית השתנתה המציאות מן הקצה אל הקצה.
אחד הסיפורים ששמעתי הוא על ילדה צעירה שנדרשה להגיע לבית הספר כשהיא עטופה בצ׳אדור. יום אחד בצבצה מעט משיער ראשה מתחת לצ׳אדור, והיא נענשה על כך בבית הספר. עצם העובדה שילדות קטנות נדרשו להתכסות בצ׳אדור ולהיענש בגלל מעט שיער שנחשף ממחישה עד כמה כללי הלבוש הנוקשים חדרו גם אל חייהן של ילדות.
במקרה אחר, אחת מקרובות משפחתי יצאה בבוקר לשוק ולא שבה לביתה עד הערב. בני משפחתה לא ידעו מה עלה בגורלה ודאגו מאוד. רק מאוחר יותר התברר כי נעצרה בידי משטרת המוסר מפני שעל ציפורניה היה מרוח לק ורוד. היא שוחררה רק לאחר שבעלה הגיע ושילם כדי לשחררה. צבע קטן על הציפורניים הפך לפתע לעבירה.
זוהי מציאות חייהם של מיליוני אזרחים איראנים — נשים, גברים וילדים — הנאלצים לחיות תחת משטר דתי נוקשה, השולל מהם חירויות בסיסיות ומסתיר מן העולם חלק גדול ממה שמתרחש באיראן.
חשוב לי לומר: רוב העם האיראני אינו המשטר האיראני.
יש לציין כי מאחורי האיומים והכותרות חיים אנשים שאוהבים מוזיקה, שירה, אוכל, משפחה, חופש וחיים נורמליים — בדיוק כמו אנשים בכל מקום אחר.
בהרצאותיי, בסיפוריי האותנטיים ובספרי „מתחת לשטיח הפרסי”, אני מביאה אל הבמה את איראן שמעטים מכירים: את חייהם של האנשים, את הצבעים והריחות, את היופי, את הכאב ואת הפער העצום בין תרבות מפוארת לבין חיים תחת פחד, הגבלות ואיומים.
שני פרדיאן — מספרת סיפורים ומרצה
טלפון: 054-586-7727 הפייסבוק של שני
