הילד שלכם רוצה להתחיל אמנות לחימה? הדברים שכדאי לדעת לפני שנרשמים
מאמר זה מבוסס על הידע המקצועי של שלו אלנברג מחיפה, מאמן גיו גיטסו ברזילאי בעל חגורה שחורה, שבע פעמים אלוף ישראל, שלוש פעמים אלוף אירופה ומדליסט באליפות העולם. ספורטאי מצטיין מטעם משרד התרבות והספורט בשנים 2021 עד 2024
זה מתחיל בדרך כלל בשיחה קצרה במטבח. הילד חזר מבית הספר וסיפר שחבר שלו התחיל חוג לחימה, ושהוא גם רוצה. או שאתם אלה שהעליתם את זה, אחרי עוד ערב שבו הוא לא הצליח להירדם, או אחרי סיפור לא נעים מההפסקה.
ואז מתחילות ההתלבטויות. האם זה לא אלים מדי? מאיזה גיל בכלל אפשר? ואיך יודעים אם המקום שאליו אתם הולכים הוא מקצועי, או סתם מישהו ששכר אולם וקנה מזרנים?
בואו נעשה סדר.
מה ילדים באמת מקבלים מאמנות לחימה?
כמעט כל חוג יבטיח לכם ביטחון עצמי, משמעת וכושר. זה נכון, אבל זו לא התשובה המעניינת. הנה מה שקורה בפועל, מהזווית של מי שרואה מאות ילדים עוברים את התהליך.
ויסות, לא פריקה
הורים רבים מגיעים עם הנחה שאמנות לחימה היא מקום לפרוק אנרגיה. יש בזה משהו, אבל העיקר דווקא הפוך. ילד שנמצא על המזרן לומד להיות באי נוחות בלי להתפרץ. הוא במצב לא נעים, מישהו לוחץ עליו, והכלל היחיד הוא שאסור לאבד שליטה. זה שריר שנבנה שם, והוא משרת את הילד הרבה מעבר לאולם.
להפסיד, ולחזור מחר
ילדים היום נחשפים מעט מאוד לכישלון מבוקר. באמנות לחימה זה קורה בכל שיעור. הם מפסידים, קמים, מנסים שוב. אחרי כמה חודשים ההפסד מפסיק להיות אירוע דרמטי והופך לחלק מהתהליך. יכול להיות שזה הדבר החשוב ביותר שהם לוקחים משם.
גבולות של גוף
בגיל שבו ילדים לומדים מה זה מרחב אישי, אימון לחימה מלמד את זה בצורה מוחשית. מתי לעצור, איך לומר שמספיק, ואיך לכבד את זה כשמישהו אחר אומר. רוב ההורים לא צופים את זה מראש, ואז מגלים שזה אחד הדברים המשמעותיים שקרו שם.
ביטחון שקט
ילד שמתאמן ברצינות לרוב נעשה פחות תוקפני, לא יותר. מי שיודע מה הוא מסוגל לעשות פשוט לא צריך להוכיח את זה. הביטחון מתבטא בשפת הגוף, בהליכה, ביכולת לעמוד מול קבוצה. לא בנכונות להתעמת.
מאיזה גיל אפשר להתחיל?
התשובה תלויה בסוג האימון. תחומים שמבוססים על מגע וקרקע, כמו ג’יו ג’יטסו ברזילאי או ג’ודו, מתאימים כבר מגיל הגן. אין בהם מכות, והעבודה נעשית מקרוב, עם הרבה משחקיות.
תחומים שכוללים חבטות ובעיטות, כמו איגרוף או מואי תאי, מתחילים בדרך כלל בגיל מאוחר יותר, לרוב לקראת גיל ההתבגרות.
אבל חשוב יותר מהגיל הכרונולוגי הוא הרכב הקבוצה. ילד בן שש בקבוצה שכוללת גם ילדים בני אחת עשרה לא יקבל את מה שהוא צריך. חלוקה מדויקת לקבוצות גיל היא אחד הסימנים המובהקים ביותר למקום שמנוהל נכון.
שישה דברים לבדוק לפני שנרשמים
- מי המאמן ומה הרקע שלו. ותק, הסמכה, וממי הוא קיבל אותה. בעולם הזה השושלת חשובה, ומאמן רציני ישמח לספר לכם עליה
- חלוקה לקבוצות גיל. ככל שהחלוקה מדויקת יותר, כך המקום מקצועי יותר
- מה קורה בשיעור עצמו. בקשו לצפות. שיעור טוב לילדים משלב משחק, טכניקה ומסגרת ברורה, והוא לא נראה כמו אימון של מבוגרים בגרסה מוקטנת
- איך המאמן מדבר עם הילדים. סימן טוב אם הוא יורד לגובה העיניים ופונה אליהם בשמם. סימן פחות טוב אם הוא צועק
- גודל הקבוצה. שלושים ילדים ומאמן אחד זה לא חוג, זו השגחה
- האווירה בין הילדים. תסתכלו על מה שקורה בהפסקות ובסוף השיעור. אם הם נשארים לדבר, זה מקום טוב
סימני אזהרה
יש כמה דברים שכדאי להתרחק מהם. מקום שמבטיח חגורות בקצב קבוע ללא קשר להתקדמות. מאמן שמדבר על אלימות בטון של גבורה. לחץ להתחייב לשנה מראש כבר בשיחת הטלפון הראשונה. וכל מקום שלא מוכן שתצפו בשיעור.
מועדון שעובד נכון רוצה שתראו. אין לו מה להסתיר.
השאלה ששווה לשאול אחרי השיעור הראשון
אל תשאלו "היה כיף?”. ילדים עונים על זה אוטומטית.
שאלו במקום זה: "מה למדת היום?”. אם הילד מתחיל להראות לכם תנועה על הספה בסלון, מצאתם את המקום הנכון. אם הוא מושך בכתפיים, שווה לנסות עוד שיעור או שניים לפני שמסיקים מסקנות. לפעמים לוקח שלושה מפגשים עד שהאסימון נופל.
ואיפה מתאמנים בחיפה?
בעיר יש היום מגוון רחב של אפשרויות, מחוגים במתנ"סים ועד מועדונים מקצועיים שמתמחים בתחום אחד. הורים שמחפשים אומנות לחימה לילדים בחיפה ימצאו קבוצות בכל טווח הגילאים, מגיל הגן ועד סוף בית הספר היסודי, וגם קבוצות נוער נפרדות. שווה לבקר בשניים או שלושה מקומות לפני שמחליטים, ולתת לילד להיות חלק מההחלטה.
כי בסופו של דבר, החוג הכי טוב הוא זה שהילד רוצה לחזור אליו גם בשבוע הבא.
