”זה חבל ההצלה שאני שולחת בכל דרך אפשרית”
רונית סטלקול אברם מטירת הכרמל מסייעת לאנשים להתמודד עם משברי החיים והוציאה לאור רומן ארוטי בשם ”כשהפרח נפתח”, המתאר סיפור אהבה יפיפיה וחוצה גבולות
הסופרת רונית סטלקול אברם מטירת הכרמ, בעלת הקליניקה הרוחנית "לתפוס את הרוח", הוציאה לאור בימים אלו את ספרה החדש "כשהפרח נפתח" (הוצאת ארגמן מיטב). מדובר ברומן מרתק המתאר סיפור אהבה יפיפייה וחוצה גבולות, המשלב היבטים עמוקים מעולמות הרוח, לצד תיאורים אירוטיים, חושניים ומרגשים. בספרה היא מציבה את המיניות במקומה המקודש - כאפיק תקשורת עמוק ומשמעותי בין בני זוג אוהבים, וכגשר להתעלות, במקום כביטוי סתמי לפורקן ייצרי ושטחי.
הרומן "כשהפרח נפתח" (הוצאת ארגמן מיטב) הוא יצירה שונה ומיוחדת, המתובלת בתפיסות ובכלים רבים, שבאים לידי ביטוי ברוחניות הגלומה בגיבורי הרומן ולצידה, באופן פתייני, סיפור אהבה מלא תשוקה ויצרים המתואר באופן אירוטי, חושני וחצוף, אך כזה שמושך את הקוראים, לחוות תוך כדי הקריאה, את התפיסות הרוחניות, שחשוב לה שיכירו ושיתרגלו בחייהם.
ינאי, סטודנט יפה תואר, צעיר ומסתורי, טווה בחוכמה נתיב רווי תשוקה ללבה של נופר, מרצה מצליחה, יפייפיה ומלאת עוצמות. כך הופכת נופר בניגוד לבחירתה הרציונאלית, מאשת איש לאלה, שהמין בעולמה הופך לנתיב סודי אל האושר החבוי בעליונים. מתנת אל זו, המושמת במבחן מול מוסריותה, הופכת את חייה לקרוסלה רגשית, המעלה מצד אחד את המיניות האנושית למקום המקודש שנועד לה ומן הצד האחר מעוררת שאלות רבות אחרות. ברומן המרתק ועוצר הנשימה נחזית מיניות האדם במרחב גווניה, החל מביטויה ככלי תקשורת נשגב ובעל עומק רוחני, ועד לביטויה ככלי משחית ורוצח נפש, בידיים הלא נכונות. במציאות מתעתעת זו, הכובשת את עולמה, מתרחש אירוע אחד נוסף שטורף את הקלפים.
רונית מסייעת לאנשים להתמודד עם משברי החיים, כולל אובדן, ולצאת מהם לדרך חדשה, בעזרת גישה ייחודית ומשנת חיים. היא נשואה לאביאל ואם לשלושה ילדים, סיימה את לימודי התיכון עם בגרות מלאה בחשמ"ל והצטיינה בלימודיה במשך כל ששת שנות התיכון. היא התגייסה לחיל האוויר ועברה את הקורס הארוך ביותר שהיה אז לבנות בצה"ל - לימודי אלקטרוניקה ומערכות בקרת קרקע, שבסיומו שובצה בשל הצטיינותה בבסיס רמת דוד, שם שירת מי שהיה חברה אז, אביאל אברם, בעלה מעל שלושה עשורים ואביהם של שלושת ילדיהם. אביאל, שעבד כשלושה עשורים בחברת התקשורת בזק וכיום כמנהל אחזקה בחברה להולכת גז טבעי, הוא חברה הטוב, האוהב והמסור לאורך כל השינויים שרונית מכתיבה בחייה.
לרונית שלושה ילדים בוגרים שמנהלים חיים עצמאיים ומסבים לה גאווה ונחת, ושני נכדים שמוסיפים המון אור למשפחה המורחבת. "אני חבה הודייה רבה על כל כך הרבה מתנות שקיבלתי בחיי, ומדי יום אני מקפידה לעשות זאת".
רונית: "שליחותי וייעודי הם לעורר באנשים את הכוחות הרדומים בתוכם ושלתפיסתי, בעזרתם בלבד, יוכלו לצלוח את התקופה המאתגרת ויוצאת הדופן, שכתובה להתגשם עלינו. זה חבל ההצלה שאני שולחת להם בכל דרך אפשרית, באמצעות הספרים שלי, בתהליכי האימון, בשחזורי הגלגולים, באלפי הפוסטים שאני מפרסמת מידי יום בפייסבוק ואפילו באמצעות שירים. מעבר לכך, יש ברומן התייחסות חשובה לא פחות, לתפיסת נכונה של המיניות בחיינו, כאפיק תקשורת מקודש, בין אוהבים, בניגוד לשימוש הזול שנעשה בה לא אחת בתקופתנו. מיניות יכולה לשמש כבית מקדש לזוג אוהבים, אך גם לשמש בהטייה מתכליתה הגבוהה, ככלי משחית. כמי שנחשפה לסיפורי חיים רבים במסגרת הקליניקה שלי וכמי שעובדת לאורך שנים עם הדימיון ככלי יצירה עשיר, נולדה בי עלילת הספר באופן טבעי כמעט. אגב, מזה שנים אני חולמת חלומות lucid, חלומות שבתוכם אני מודעת להיותי חולמת ומודעת גם להיותי בוראת מציאות ומוגנת במסגרת זו, כך שהדמיית מצבים היא דבר שקל לי מאוד לייצר".
לדבריה, התהליך האימוני-רוחני שאותו רקמה, נולד בעקבות מסע חיים מאתגר שעברה ושבמהלכו נחשפה לרזי הרוח ממקור ראשוני, וכן בשילוב תכנים שספגה בלימודי אימון הוליסטי במכללת רידמן, אימון קוגניטיבי במכללת יוזמות, רייקי, תטא הילינג, שחזור גלגולים מטעם המכללה ללימודים רוחניים של ד"ר ירון זפרן, השתתפות בעשרות סדנאות תקשור וקריאת מאות ספרים של העידן החדש. כל אלה פתחו עבורה צוהר מרתק, שדרכו נראו לה החיים לחלוטין אחרת, ממה שהתרבות הרווחת מלמדת. הקורסים הרבים שלמדה, עשרות שחזורי גלגולים שליוותה ושחוותה בעצמה, הטכניקות השונות שיישמה בחייה ושלל ההוכחות שנרקמו במסע חייה האישי, שיפרו את חייה מהקצה לקצה ואז גם את חייהם של מתאמניה.
מאז שהייתה רונית בת 12 (בת בכורה בין ארבעה אחים), התמודדה אמה של רונית, בשיעור קומה של לביאה, עם סדרה של מחלות קשות. "בצל הקושי הבריאותי הנוראי הזה, היה המצב הכלכלי בבית כמאבק אינסופי של הישרדות, כשאבא המדהים שלי, שהיה אז נהג משאית עצמאי, נשא ממש בשיניו את העגלה הכבדה הזאת, כשהוא מתמרן בין בית החולים, לבינינו ולעבודתו. אבא לא למד בבית ספר, אף לא שנה אחת בחייו, כדי לפרנס את אחיו ואימו ואמא נפלטה מבית הספר בערך בכיתה ט’, גם היא בשל אילוצי משפחתה. הם יצאו לעולם הבוגר, למודי סבל, אך אצילים במיוחד. מרגע שהכירו האחד את השנייה, נרפאו הדדית, הודות לאהבה הנדירה שרוחשת ביניהם, ומאז משפיעים טוב על כל מי שעובר בדרכם, בעזרת הסודות שגילו בדרך. אבא הוא האדם החכם ביותר שאני מכירה, קורא וכותב עברית ואנגלית מלימוד עצמי, מעיתונים ומלוחות מודעות ומחזיק בידע כללי נרחב. אמא היא מורת האהבה שלנו, שלימדה אותי אסרטיביות, כוח רצון והסתכלות אופטימית תמיד. היא קוסמת סמויה, בוראת מציאות מדופלמת, היא נס רפואי ואני גאה להיות בתם של השניים הנפלאים האלה".
בין האנשים שמגיעים אליה לקליניקה: גברים ונשים שלא הצליחו לייצר זוגיות ושבעקבות התהליך מצאו את החצי השני שלהם. מי שלא הצליחו לעבור ראיונות עבודה וכעבור שבועות בודדים התקבלו למשרות חלומיות. אנשים שנרפאו מקלפטומניה ומדפוסים פוגעניים מגוונים. נפגעות אלימות, הטרדות מיניות ואף פדופיליה, שהצליחו בתהליך, לאהוב סוף סוף את עצמם ולצמוח.
האימונים שמעבירה רונית מתקיימים פרונטלית בקליניקה שבביתה או בדרך מקוונת באמצעות קישור שנשלח למתאמנים השונים בכל רחבי הארץ וגם בחו"ל, ויש גם שמתאמנים בשיחת וידאו או שיחת טלפון רגילה. "ההצלחות הן זהות ללא תלות באופן שבו אנחנו נפגשים". כך למשל היא אימנה אלמנות רבות, שחוו בחייהן שינויים מרחיקי לכת בעקבות התהליך האימוני הרוחני שעברו אצלה: הן החלו לצאת לדייטים, להשתלב בקורסים מקצועיים שונים, להקפיד שוב על הופעתם והיו מי שאף נרשמו ללימודי משפטים לאחר שחצו את גיל 50, ועוד בחירות אמיצות אחרות, כשקודם לכן, איבדו את טעם החיים מהכאב העז שהסב להן האובדן. "עם ’לולה’, ניצולת שואה בת 94, שנכנסה לדיכאון קשה ואיבדה את החשק לחיות, בעקבות מותו הפתאומי של בנה היחיד, עשיתי בהתנדבות ובאופן טבעי, את אותו תהליך, שכיום אני מעבירה כתורה סדורה בקליניקה. כעבור שבועות בודדים, כשתודעתה ספגה את התכנים הללו, חזרה ’לולה’ להתאפר, יצאה לבתי קפה עם חברותיה, שבה לקרוא רומנים ואף להתאמן בביתה. נכדיה אמרו לי שהשבתי להם את סבתא", היא אומרת.
במשך כ-28 שנה עבדה רונית בהסתדרות העובדים הכללית החדשה בחיפה - בהתחלה כממלאת מקום זמנית של עובדת שיצאה לחופשת לידה ובהמשך עלתה בסולם התפקידים כמטאור: קלדנית, מנהלת הלשכה המשפטית, עוזרת למנהל אגף האדמינסטרציה, מנהלת חשבונות זוטרה, מנהלת חשבונות ראשית ובהמשך גזברית המרחב. "במשך שנים ארוכות עבדתי במחלקת הכספים, עד שחשתי צורך לעבוד עם אנשים והוכשרתי, לבקשתי, כמזכירת איגוד מקצועי וכמייצגת עובדים בבית הדין לעבודה", היא נזכרת.
בגיל 45 ובמקביל לעבודתה במשרה מלאה בהסתדרות יצאה ללמוד לימודי משפטים, שאותם סיימה בהצטיינות יתירה, התמחתה בפרקליטות מחוז חיפה אזרחי ועברה את בחינות הלשכה במועד הראשון. לפני כשנתיים הוסמכה כעורכת דין ואז עזבה את ההסתדרות, על מנת לסייע ולתמוך בהוריה, במשבר בריאותי שחוו. "בחירה זו שינתה את חיי ואיפשרה לי לחולל בחיי איתחול מחדש, הפעם מבחירה מודעת ואמיצה שלי להפוך למורה רוחנית ולמאמנת אישית שמנחילה לכל מי שפונה, גישה חדשה לחיים, כזו שמשדרגת אותו למשובח ביותר שניתן לו להיות. זו השליחות האמיתית של חיי בעת המיוחדת הזאת".
לעולם הרוח היא נכנסה בגיל 35, ובשיא פריחתה כגזברית מרחב, דרך סדק צר בעולמה הרציונלי, באמצעות קורס שנקרא: ריפוי בשיחזור גלגולים. "זו היתה פתיחת מסע רוחני, שנמשך כשני עשורים ושבנה אותי להיות מי שאני היום. אירועים רבים שנשזרו בחיי, כבר משנות ילדותי המוקדמות, קיבלו רק בדרך זו הסברים מעוררי פליאה, שהיו תבולים לתדהמתי, בתבונה אלוקית. כבר כילדה, בעולם התמים של פעם, ידעתי דברים, שרק בגיל 35 נמצא להם הסבר בספרי העידן החדש. לאחר פרישתי מהעבודה ובסיום המשימה שלקחתי על עצמי עם הוריי, עמדתי בפני פרשת דרכים: האם לפנות לעולם המשפטים או לעולם הרוח? בעולם המשפטים יכולתי בקלות רבה להשתכר במהרה באופן מכובד, וגם עולם ההיכרויות שלי מתוקף תפקידיי השונים בהסתדרות, יכול היה לסדר אותי היטב בנישה זו, אבל הרגשתי את השליחות קוראת לי: לרומם אנשים ולהשיב לידיהם את הכוחות ואת היכולת לעצב את נסיבות חייהם. כך יצרתי, באופן אינטואיטיבי, את המערך הייחודי שלי, וכיום אני מנהלת קליניקה עם לו"ז צפוף, עשרות מתאמנים כבר שינו את חייהם ללא היכר בתהליך שעברו אצלי ואני מחזיקה בגישה אימונית, ייחודית ומקורית, שאין דומה לה", היא מסכמת.
ספרה הראשון "משהו בי יודע" (הוצאת אחווה), נכתב בתחילה כעין מחברת זכרונות, שנועדה לסייע לרונית להשתחרר מדיכאון לידה שחוותה לאחר הלידה השלישית. "כשהחלמתי וקראתי שוב את הדברים, הרגשתי את העוצמות שבהם וידעתי שיוכלו לסייע לנשים אחרות להתגבר על מצב דומה. את כתב היד הבסיסי פיתחתי ומיזגתי עם אירועים נוספים ומומצאים ממוחי הקודח. כך נולד רומן הביכורים שלי, שבסיומו פרסמתי רשימת כתבי יד בעלי מסרי חיזוק רוחניים".
ספרה השני "סיפורי תומי תום" (ספרי ניב) הוא ספר ילדים ייחודי שיצא לאור לאחר שפרשה מעבודתה בהסתדרות. באמצעות פרוייקט הד סטארט שהקימה באופן עצמאי, הצליחה רונית לגייס את עלות ההוצאה עבור מהדורה בת כ-1,000 עותקים, ואף מכרה כשליש מהם לפני שהספר הופק. הספר, שאת איוריו הססגוניים והמרגשים איירה בתה יובל אברם, מספר על אמא ובנה תומי, שנתקלים בדילמות שונות ומגוונות, מעולמו הילדי ושאימו הנבונה מציגה ברוב חן את פיתרונן בפניו: פיתרון גבוה, ערכי, וחומל שמכבד גם אותו עצמו וגם את זולתו. "כיוונתי לכך, שילדים שיתחנכו לאור מסרים אלו, לא יסחבו משקעים לאורך שנים ולא יצטרכו ברבות השנים להגיע לאימונים. הספר עשה הדים יוצאי דופן בכלי התקשורת, זכה לחוות דעת מרשימות ואף נתרם למחלקות ילדים בבתי חולים ובפנימיות שונות ברחבי הארץ", היא מסבירה.
