על מדד שארפ שמעתם? קצת על הכלי שמסייע בבחירת מוצרי חיסכון
כשרוצים להשוות בין כמה אופציות לחיסכון והשקעה, התשואה היא אמנם פרמטר חשוב במיוחד – אבל הוא לא היחיד. זה הזמן להכיר את מדד שארפ, שמשקלל גם את רמת התנודתיות
הגעתם למסקנה שזה הזמן להתחיל להשקיע כסף באפיקים שיניבו לכם חיסכון בעתיד הקרוב או הרחוק? ברכותינו – קיבלתם את ההחלטה הנכונה. בכל גיל ובכל שלב בחיים, אם ניתן להפקיד באופן קבוע לחיסכון או להשקיע סכומי כסף – זהו רווח נקי עבור העתיד. השימושים לכסף שיצטבר הם רבים – למשל, עבור חופשה משפחתית בקיץ הבא, כדי לממן לימודים גבוהים לילדים, לצורך מעבר לבית חדש וגדול יותר, וגם כדי לפרוש לגמלאות ברווחה כלכלית גבוהה, מבלי להסתמך רק על הפנסיה.
אך קבלת ההחלטה על החיסכון היא רק הצעד הראשון בדרך לא פשוטה. התחום הפיננסי כיום הוא מורכב ומסועף, עם מגוון רחב ביותר של מוצרי השקעה וחיסכון: קרן השתלמות, קופת גמל, תיק השקעות בבורסה, פיקדון בנקאי ועוד. המוצרים הללו נבדלים זה מזה בדרכים רבות, בין היתר במשך ההשקעה, סוג ההשקעה, אופן ההפקדה – השקעה חד פעמית או קבועה וברמת הסיכון.
ומאחר שהשוני בין המוצרים הוא גדול, השוואה ביניהם היא סיפור מורכב, הדורש צלילה לתוך אינספור נתונים, כמו גם ידע פיננסי נרחב. זה נכון גם כשמשווים בין שני מוצרים דומים – כמו שתי קרנות השתלמות – ומאתגר עוד יותר כשמדובר בהשוואה בין שני מוצרים שונים.
עם זאת, יש דרכים שיכולות לסייע לנו לייעל את תהליך הבחירה והסינון – כמו למשל שימוש במדד שארפ. מדד זה משקלל את שני הפרמטרים החשובים ביותר לבחינת האטרקטיביות של מוצרי השקעה – תשואה מצד אחד, ורמת הסיכון מהצד האחר.
מדד שארפ – כך זה עובד
מאחורי מדד שארפ, שפותח בשנות ה-60 של המאה הקודמת, עומד הכלכלן האמריקאי פרופ’ ויליאם שארפ – שאף זכה להוקרה על תרומתו לתחום הכלכלה, עם פרס נובל שהוענק לו ב-1990. החידוש של שארפ היה בתובנה כי כדי להשוות בין שתי מניות שונות, למשל, לא די לבדוק את התשואה של כל אחת מהן – אלא גם את מידת התנודתיות שלה. כך למשל, אם שתי מניות השיגו רמת תשואה זהה, של 5%, אך אצל האחת מהן היו לא מעט ירידות ועליות בתקופה הנבדקת – המשקיעים יעדיפו את המניה ששמרה על יציבות.
לצורך חישוב המדד משקללים כמה פרמטרים – התשואה שהשיג כל מוצר, הריבית חסרת הסיכון באותה תקופה (בד"כ של אג"ח ממשלתי), וסטיית התקן של התשואה – אותו פרמטר שמעיד על התנודתיות של אפיק ההשקעה. במדד שארפ, ציון גבוה יותר משמעותו תשואה גבוהה יותר על אותה רמת סיכון. כלומר, אפיק השקעה מסוכן יותר יקבל ציון נמוך יותר, בעוד אפיק יציב יותר, יזכה בציון גבוה יותר.
מתי משתמשים במדד שארפ?
במדד שארפ אפשר להשתמש להשוואה בין מוצרי חיסכון והשקעה מגוונים – למשל, בהתלבטות בין כמה קרנות השתלמות, קופות גמל, קרנות פנסיה, תיקי השקעות שונים ואפילו בין כמה מניות. המדד הוא כלי חשוב במיוחד בתקופות סוערות בשווקים – כמו אלה שאליהן נחשפנו מאז פרוץ משבר הקורונה ב-2020, עם עליות וירידות חדות ונכסים פיננסיים שצונחים (או עולים) בעשרות אחוזים ביום אחד. בזמנים אלה, מעדיפים המשקיעים לחפש נכסים יציבים יותר – כאלה שיאפשרו להם לישון בשקט בלילה, במקום לחטוף התקף חרדה כשהם רואים את הכסף שלהם מאבד במהירות מערכו.
בשורה התחתונה, מדד שארפ הוא כלי המאפשר לנו להשוות בין כמה אפשרויות השקעה כדי לאתר את היציבה יותר מביניהן. עם זאת, ישנם כמה דברים שעשויים לפגוע ברלוונטיות של מדד שארפ ויש להביא אותם בחשבון, כמו למשל תשואות שליליות, ש"מבלבלות" את חישוב המדד, או תשואות גבוהות שהושגו בזמן קצר יחסית. לכן, רצוי להשתמש במדד שארפ ככלי אחד מתוך כמה – ולא להסתמך עליו בלעדית בבחירה באפיק החיסכון וההשקעה המועדף עליכם.
*אין לראות באמור לעיל תחליף לייעוץ ו/או שיווק פנסיוני אישי ו/או ייעוץ מס המותאם לצרכי הלקוח
